שמחה

בעזרת מלך יחיד א-ל חי העולמים

חשבתי להתחיל את הבלוג (איך לא?) בשמחה. סוכות הוא זמן שמחתנו,אתם יודעים.
וכבר אתם חושבים- נו באמת...עוד פעם "ושמאאחת בחגאאך" המאולץ?
מאיפה מביאים שמחה?יש למישהו למכור קצת?
האמת היא שזה באמת לא פשוט.
ארבע האותיות האלה הן הדלק לכול הפעולות, המחשבות,התקוות והחלומות של כול האנושות,
ואם קצת פוזלים להצצה בצהובוני הצהרים המודפסים בחוצות או המופשטים ברשת-לא בדיוק
מוצאים הרבה סיבות לצאת בריקוד.והרי כל המציאות החיצונית סיבבנו מלאה הבטחות שאם רק

נקנה/ניסע/נצלצל לפרסומת שוטפת החושים-הרי זה לבדו ימלא אותנו עליצות,חדווה ודיצה.
פעם עוד לפני שנראתי כמו, ואימצת אורח חיים של יהודי מאמין פעיל-כשעבדתי בטלוויזיה.
(בהתחלה ככתב חדשות בכבלים בצפון,ואח"כ בחברת הפקות של ערוץ ספורט כמפיק בפועל),
ועוד לפני שאבא המלך זיכני להתגורר בכפרנו המקסים(בת עין,ההוא מסטיגמות המרושעות של
אלילי הטיפשורת –אתם מוזמנים לבוא לבקר לראות מה זה באמת)הייתי קם בבוקר וישר מתחיל
לתכנן "מה אני צריך היום מהעולם"
מי שלא שם לב(וחבל כי הלב זה המרכז וחייבים לשם לב ללב)-קורה לו אותו דבר:
התרבות המערבית הרדודה, השיטחית והחד-מימדית מחנכת את כל מי שמפקיר עצמו למסריה,
ש,אם אין לך מה שאנו מציעים לך לקנות-אז חייך לא שווים"
ועוד יש את כל הבעיות הבטחוניות, ההתיישבותיות, בלימודים, בעבודה, כל העולם בא אלי
בדרישות ו...דאאאאאאאאייייייייי!!!!
זה פשוט לא שווה לחיות ככה!(אבל מה עושים?)בטח שאין לך סיבות להיות בשמחה.
אז ככה. קודם כל תצטרכו לעקוב אחרי הטור הזה כי זה הולך להיות עמוק,אמיתי(אנחנו לא תרבות
המיקרוגל וה"יאללה תביא מהר)
שתיים:מדי פעם צריך תרגול,בואו ננסה עכשיו:תעשו הפסקת חיוך:כן עכשיו.תיקנו חיוך
במחיר כניסה לטור.(מחילה, מנהרה מבנות ישראל-כמו במודעות "דרושים" הטור מנוסח בלשון
זכר אך מיועד ל-ב המינים גם יחד)
שלב שני:סיגרו את הדלת,(כן עכשיו) ותנו צעקה:"א-ני טווווווב ".(לא להתבייש לצעוק! מה,
אם כואב מאוד איבר בגוף,מאוווד,לא צועקים מכאב?אז כרגע כואבת לי העצבות,מדממת לי רוח
הנכאים-אלו האברים של הנפש ששווים איזה צעקונת קטנה בשביל רפוי ראשוני,לא?)
אם אחד מבני הבית שואל מבחוץ:"הכול בסדר"?תענו מיד: "כן! וגם את/ ה טוווב!"
-"מה"?
-"אתה טוווב"!
יופי.יש לכם את זה.
עכשיו יוצאים החוצה,וכול מי שפוגשים אומרים לו:אתה כזה טוווב"!
אם הוא לא מאמין,תגידו שיעשה הפסקה. לחיוך.
מצידי תקבעו הנהגה ש:כניסה לסוכה תהיה מלווה בהפסקה לחיוך.
למה?כ-כה (אשרי העם שככה לו).
אחרי החג בלי נדר נמשיך לטפל בדיכאון .שהחיוך ייהפך לקבוע. חג שמח.(תהיו טובים!)
גיא צבי. מינצ